ראיון עבודה בדייט ראשון: התברר שבכלל הגברים אשמים!

הרבה גברים יטענו שאנחנו חיים בעולם שטחי. "לא עוברות שלוש דקות מתחילת הדייט, והיא כבר יוצאת עם שאלות חומר החתונה!" נזדעק ונצטעק, נתלונן ונתאונן (זה "נתלונן" בעברית מליצית, כן?). ומה אם חלילה אנחנו "בין עבודות" או בני 25 ועדיין מנסים להחליט מה אנחנו הולכים ללמוד? ומה אם אנחנו לא בדיוק חומר חתונה עם פוטנציאל לחמש-עשרה אלף נטו ואוטו מליסינג? "אבוי!" יזדעקו אותם גברים, "אז אין לנו סיכוי!".

פעם חשבתי שהנשים שטחיות. אפילו דירגתי את רמת הסקסיות של הגבר לפי כמה סטנדרטים:
כל מה שקשור לאומנות: סקסי. אם אתה צייר, מוזיקאי, פסל, סופר, או אמן מיוסר, ואתה מתחת לגיל 25, אתה סקסי יותר מרוב אנשי המחשבים בגילך שמרוויחים פי שלושים ממך.

כל מה שקשור לכסף- ככל שאתה מתבגר, כך זה חשוב יותר. אם אתה איש מחשבים, זרוק לה איזה הגדרת תפקיד מתוסבכת ותתקדם הלאה. זה לא סקסי, אבל זה בהחלט הופך אותך לחומר חתונה.
הגביע הקדוש הוא אמן שמרוויח כסף מהאומנות שלו. ראה ערך צ'רלי צ'פלין ואשתו האחרונה.

נוסחאות של הכרויות- מי אשם?

לקח לי זמן להבין את האבסורדיות של נוסחאות ההכרויות שלי. האבסורדיות לא הייתה בהיגיון הטמון בהם (ואתם חייבים להודות שיש היגיון), אלא בעובדה שאלה הנוסחאות שאיתן אני הייתי מגיע לכל דייט שהיה לי. האמת היא שכמעט כל האנשים מגיעים לדייט עם מטרה ברורה למצוא חן, ומוכנים להוציא את כל הקלפים על השולחן כדי לעשות את זה. אנחנו מנסים להצחיק, מספרים סיפורי הודו, מביאים אנקדוטות מהעבודה המצליחנית שלנו או מהספר החדש שאנחנו כותבים, אנחנו מפגינים את החוכמה, ההשכלה, המשכורת, האוטו, הציניות, אנחנו מציגים את כל האיכויות הטובות שלנו, ולו כדי לראות זיק של משיכה בעיניה. אנחנו מנסים להיות מצחיקים, אנחנו מנסים להציג את עצמנו באור טוב, אנחנו כל כך מנסים למצוא חן עד שאנחנו שוכחים שיושב מולנו אדם בשר ודם, ומדי פעם כדאי להקשיב למה שיש לו להגיד.

אבל אנחנו בשלנו. אנחנו ממשיכים למיין ולהפגין את התכונות שלנו, וכאשר בסופו של עוד דייט חד צדדי בו בעיקר עשיתי לעצמי פרסומת והיא בעיקר השתעממה, אחזור הביתה ואספר לכל העולם שהנשים שטחיות, וכל מה שמעניין אותן זה הכסף ואם אתה חומר חתונה, ו"מה זה כל השאלות האלה על עבודה ומשכורת? למה היא לא רואה אותי כמו שאני באמת, במקום להתמקד בדברים השטחיים האלה?!". אבל בסופו של יום, אנחנו השטחיים, ואנחנו עונים על שאלות שטחיות לפני שנשאלנו עליהם. מצחיקים אנחנו.

> הפוסט הקודם: הפחד מהכן, חזק מהפחד מהלא